אולי אינך יודע, אך למרות שלא היית הראשון מבין חבריי –היית האהבה הראשונה של חיי
כשראיתי אותך לראשונה הרגשתי שאותך אני מכירה מליון שנה,
פעימות ליבי כאילו יצאו מתוך החולצה,
מבט עינייך הכחולות גרם לי לרצות שם איתך להיות,
תחושה חדשה התפתחה בליבי ,רגש שלא ידעתי שאפשר לחוות בעוצמות כל כך גבוהות
ורק חיכיתי שתתקשר ואוכל איתך להיות.
כשהפכנו להיות חברים אלו היו רגעי חיי המאושרים ,הייתי בעננים
גם הדקות הכי קצרות שבאתי איתך להיות היו בעיניי משמעותיות
ככל שהכרתי אותך יותר ויותר הבנתי שעלייך לעולם לא אוותר
אהבתי אותך אהבה חזקה ,גם אם היינו רבים תמיד רציתי להשלים כאילו שהיינו כמו אחים
עברנו ביחד המון חוויות, וחיפשנו כל דקה ביחד להיות,גם אם היינו צריכים מוניות והשעות לא היו שעות
הזמן תמיד עבר כך כך מהר ואפילו על דקה ביחד לא יכלנו לוותר
היינו מטיילים ורואים נופים מדהימים,מנצלים את החיים,מבלים ונהנים
מה שהיום נשאר רק בתור מזכרת באחד האלבומים.
שבבים של תמונות צבעוניות מרגעים יפים כאוהבים עולים במחשבותיי,
ואני שואלת את עצמי למה אמרנו די?
לפעמים בדמיוני אני מריצה מעין סרט נע של הרגעים שלנו ביחד,
קוראת את מכתבי האהבה אשר כתבת לי וכך כך התרגשתי,
ותוהה לאן הלך הרגש הכל כך מיוחד ?
החיים תמיד זורמים ואנחנו צריכים להתקדם אין בזה כל רע,
אפשר לבנות דברים בשניים, ובאהבה זו הרגשה בהרבה יותר טובה.
הרגשתי שחתיכות נייר תפסו את מקומי,
הן לא מילאו רק את הכיס אלא גם את הלב,
ומה איתי שהייתה שם כל שנים אתה כבר לא אוהב?
בליבי תמיד היית האחד –ליבי בך בחר מבלי לשאול אותי אם אני רוצה,
למרות שהיו כאלה שכן רצו ממני אהבה.
שלי-הייתה שמורה עמוק בפנים רק לך.
לחשוב על מישהו אחר היה מרגיש רע,לא הגיוני כי אני אוהבת אותך,
תמיד הרגשתי אלייך קרובה,
אפילו שבתקופה האחרונה לא ראית אותי לדקה
הייתי מנסה ומנסה מתקשרת כדי לקבל מעט אהבה-האהבה שפעם הייתה ללא גבולות.
מצידי רציתי רק איתך להיות,עתיד משותף וורוד.
חבל שלא יכלנו לתקשר ולדבר ובעיקר להבין יותר,
את מכתב זה אולי לעולם לא תראה,
אתה מומחה באינטרנט וחיפושים-אז אולי ביום מן הימים שתחפש שוב את האהבה,ותפנה לה בחייך מקום, תגיע לבלוג שלי.com
כשראיתי אותך לראשונה הרגשתי שאותך אני מכירה מליון שנה,
פעימות ליבי כאילו יצאו מתוך החולצה,
מבט עינייך הכחולות גרם לי לרצות שם איתך להיות,
תחושה חדשה התפתחה בליבי ,רגש שלא ידעתי שאפשר לחוות בעוצמות כל כך גבוהות
ורק חיכיתי שתתקשר ואוכל איתך להיות.
כשהפכנו להיות חברים אלו היו רגעי חיי המאושרים ,הייתי בעננים
גם הדקות הכי קצרות שבאתי איתך להיות היו בעיניי משמעותיות
ככל שהכרתי אותך יותר ויותר הבנתי שעלייך לעולם לא אוותר
אהבתי אותך אהבה חזקה ,גם אם היינו רבים תמיד רציתי להשלים כאילו שהיינו כמו אחים
עברנו ביחד המון חוויות, וחיפשנו כל דקה ביחד להיות,גם אם היינו צריכים מוניות והשעות לא היו שעות
הזמן תמיד עבר כך כך מהר ואפילו על דקה ביחד לא יכלנו לוותר
היינו מטיילים ורואים נופים מדהימים,מנצלים את החיים,מבלים ונהנים
מה שהיום נשאר רק בתור מזכרת באחד האלבומים.
שבבים של תמונות צבעוניות מרגעים יפים כאוהבים עולים במחשבותיי,
ואני שואלת את עצמי למה אמרנו די?
לפעמים בדמיוני אני מריצה מעין סרט נע של הרגעים שלנו ביחד,
קוראת את מכתבי האהבה אשר כתבת לי וכך כך התרגשתי,
ותוהה לאן הלך הרגש הכל כך מיוחד ?
החיים תמיד זורמים ואנחנו צריכים להתקדם אין בזה כל רע,
אפשר לבנות דברים בשניים, ובאהבה זו הרגשה בהרבה יותר טובה.
הרגשתי שחתיכות נייר תפסו את מקומי,
הן לא מילאו רק את הכיס אלא גם את הלב,
ומה איתי שהייתה שם כל שנים אתה כבר לא אוהב?
בליבי תמיד היית האחד –ליבי בך בחר מבלי לשאול אותי אם אני רוצה,
למרות שהיו כאלה שכן רצו ממני אהבה.
שלי-הייתה שמורה עמוק בפנים רק לך.
לחשוב על מישהו אחר היה מרגיש רע,לא הגיוני כי אני אוהבת אותך,
תמיד הרגשתי אלייך קרובה,
אפילו שבתקופה האחרונה לא ראית אותי לדקה
הייתי מנסה ומנסה מתקשרת כדי לקבל מעט אהבה-האהבה שפעם הייתה ללא גבולות.ניסיתי בכל כוחי להציל את מה שנשאר, וקיוותי שיחזור להיות אותו הדבר.
החלומות שלנו שפעם היו משותפים, הפכו להיות לשבילים נפרדים.
קיוותי למשהו אחר ,התאכזבתי וזה את ליבי שובר.
אני עדיין אוהבת אותך,ולא יכולה עוד לחשוב על מישהו אחר.
אני מרגישה כל כך הרבה, ואתה יודע כל כך מעט.
תמיד עסוק במטרות החומריות ו,מעולם לא התייחסת אל עולם הרגשות.מצידי רציתי רק איתך להיות,עתיד משותף וורוד.
חבל שלא יכלנו לתקשר ולדבר ובעיקר להבין יותר,
את מכתב זה אולי לעולם לא תראה,
אתה מומחה באינטרנט וחיפושים-אז אולי ביום מן הימים שתחפש שוב את האהבה,ותפנה לה בחייך מקום, תגיע לבלוג שלי.com
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה