הגבול הדק בין אהבה לשנאה

לפעמים כשאני לבד,חושבת לעצמי למה לא עוד חיבוק אחד
זה אף פעם לא מזיק,ואפילו יכול להיות נחמד
מה טוב בלהיות לבד?
מדמיינת בזכרוני את הרגעים היפים של פעם
רגעים שלא בכל יום חווים,רגעים יפים ומרגשים
לעיתים קשה להבין איך התהפכו הדברים
ואיך הגענו למצב הזה
מאהבה כל כל גדולה נוצרה שנאה
שנאה שלא נראתה אצל האויבים הכי גדולים
רגש שלא אמור להיות בין ידידים
מעולם לא שנאתי אף אחד,
אך להרגיש את השנאה זו תחושה לא טובה,
שנאה ללא גבולות מצדך-ואהבה ללא גבולות מצידי
אומרים שניגודים זה לזה נמשכים
אולי זו הסיבה שהגורל הפגיש ביני ובינך
אני מאמינה שלכל דבר יש סיבה.
לא ידעתי שרגשות יכולים להשתנות כל כך מהר
ושעל הקשר הזה אי פעם נוותר
אך הרגע הזה הגיע
האהבה הפכה לשנאה אצלך ברגע.