איך מתמודדים עם אובדן בעל חיים אהוב?

פרידה מבעל חיים אהוב היא לא פשוטה ועבור אנשים רבים היא ממש כמו פרידה מאדם שאהבנו..

אצל רובינו לפחות בעל חיים הוא חלק בלתי נפרד מהמשפהח ,אנחנו מקבלים החלטה ומאמצים חתול או כלב ומגדלים אותו במשך שנים רבות עד אשר אנחנו נאלצים להפרד.

אין מה לעשות אך כלבים וחתולים חיים בדרך כלל עד 15 שנה כמובן אם מצבם הבריאותי תקין,ובמקרה הרע יש סיכוי שתאונה,מחלה,או כל גורם אחר יפריד בינינו.

הסיפור שלי הוא עצוב אני מטפלת בהמון חתולי רחוב בשנה האחרונה,דואגת להם למים ואוכל,ולאחרונה החלטתי לעקר ולסרס את החתולים על מנת לשמור על בריאותם ולמנוע הריונות לא רצויים וגורים שיוולדו לתוך עולם של סבל.

עיקור וסירוס הן פעולות כירוגיות פשוטות יחסית עבור חתולים כאשר כל וטרינר יכול לבצע,בדרך כלל ההחלמה היא מהירה והתפרים נמסים בעצמם.
חתולי הרחוב מעוקרים או מסורסים וכעבור יום אחד מוחזרים למקום ממנו נלקחו,יש לציין שזה די מדהים איך שחתול אחרי ניתוח ממשיך בחייו ללא מנוחה או חופשת מחלה,לעומת אדם שהיה עובר כזה ניתוח והיה נשאר באשפוז למשך זמן רב.

בכל אופן לאחר שלקחו ממני את החתולים לאחר שעה התקשר הוטרינר ואמר שאחת החתולות לא עמדה בהרדמה ונפטרה,באותו רגע חשבתי שעולמי חרב עליי,אפשר להגיד שלא הרגשתי כל כך רע מעולם,אפשר להגיד שהרגשתי אשמה עצומה וכאב רב בלב..

מסתבר שלחתולה היה סיבוך שנקרא הרניה סרעפתית ,העיקורים הם זולים עבור חתולי הרחוב ולכן לא עושים להם בדיקות לפני הניתוח,אם הוטרינר היה יודע שיש לחתולה את המחלה הזו היא הייתה צריכה להיות מנותחת אצל וטרינר מומחה,ומסתבר שלעמותות כמו SOS חיות אין וטרינר מקצועי שיכול לבצע פעולות אלה וצריך צוות של 3 וטרינרים כדי לאפשר ניתוח מסובך כזה.
הכי כואב שזה היה מוות מיותר ושאם היו עושים לה בדיקה לפני כן היו שמים לב שהחתולה לא תוכל לעמוד בזה..
אם אתם שואלים אותי לקח אחד למדתי וזה לא לחסוך כסף,ללכת על וטרינר מקצועי וטוב שגם במקרה של סיבוך שמתגלה מחלה בעת הניתוח הוא יוכל לעזור לבעל החיים שלכם.

לאחר שבוע עצוב במיוחד הייתי רוצה לתת טיפים לאנשים כמוני אשר בדרך זו או אחרת איבדו בעל חיים אהוב-ולא משנה אם זה כלב או חתול  את כולם אנחנו אוהבים באותה מידה.
חברים הם התשובה לכך,חברים שאכפת להם יקשיבו לכם ויתמכו בכם,נסו לא לשבת בבית ולרחם על עצמכם נסו לצאת ולבלות למרות שזה נשמע לא הגיוני,אבל אם תהיו עצובים זה לא יחזיר את בעל החיים שלכם..
תעודדו את עצמכם בידיעה שעשיתם כל מה שיכלתם והייתה לכם כוונה טובה.
המלצה נוספת שלי היא להכנס לפורומים של אוהבי בעלי לחיים ושם אפשר לשבת ולדבר על מה שיושב לכם על הלב,ולהכיר אנשים אשר היו עם אותה בעייה ונאלצו להיפרד מבעל החיים שלהם,ואולי גם יהיו להם טיפים טובים לתת לכם בדרך ההתמודדות עם האובדן.
קחו לכם כמה ימים חופש כדי להירגע,חופש מהעבודה מהלימודים,ופשוט נסו להרגע,הכי נחמד ללכת לספא ולקבל עיסוי מפנק או ללכת למקום מרגיע כמו חמי געש כדי לקבל אנרגיות חיוביות.

החלק האחרון והכי קשה הוא קבורת בעל החיים שלכם ,כן כי מגיע לו כבוד בדיוק כמו לבני האדם.אדם מקסים בשם אבי מדי סייקל הוא בעל בית קברות לחיות  ,מקום בו אפשר לקבור את בעל החיים שלכם ולבוא להיות שם מתי שרק תרצו.
אפשר לצרוב תמונה  של בעל החיים על הקבר,ואף כוללת את האפשרות שיבואו לקחת את בעל החיים מביתכם או מבית החולים בהתאם למצב.

אל תהיו עצובים ואל תתייאשו,אמצו עוד בעל חיים שיוכל לעזור לכם גם להתגבר על אובדן בעל החיים שלכם,וגם תעזרו לעוד חייה לקבל בית חם ואוהב..

                                                                       מוקדש לחתולה שאהבתי מאוד -לפחות עכשיו את לא סובלת ..